איך לגייס ג'וניור שיש לו פוטנציאל אמיתי להיות הטאלנט הבא

מכירים את זה שיש לכם עובד שהייתם שמחים אם 'אפשר היה לשכפל אותו' ? אז אמנם הצלחנו לשבט את הכבשה 'דולי' אבל יש פתרון הרבה יותר קל ליישום.  דווקא עכשיו בעידן של מרדף אחרי הטאלנט הבא, 'ההתפטרות הגדולה', הקושי בגיוס עובדים עם כשירויות מתאימות, דווקא עכשיו יש צורך לזהות פוטנציאל גבוה בעובדים חדשים, אלה שזכו בעיקר בהייטק לכינוי 'גוניור'. אבל כדי 'שזה הקטן גדול יהיה' צריך לבחור את האדם המתאים, זה שהגיע עם אינטיליגנציה פרקטית שתאפשר לו להסתגל בקלות ולהגיע לביצועי מומחים.

המונח 'אינטיליגנציה פרקטית' הוצג כתחליף למבחני הערכה שונים ומגוונים על ידי שטרנברג, אחד הפסיכולוגים שביצעו ופרסמו הכי הרבה מחקרים. הטענה שלו פשוטה – אם נעמת את המועמד עם תרחישים המבוססים על ידע סמוי של מומחים, אזי ככל שהבחירה שלו קרובה לפתרונות המומחים, כך יש לו פוטנציאל התאמה גבוה למשימה.  לפני שתרימו גבה ותגידו, רגע זה לא רק כישורים אלא גם אישיות והתנהגות ארגונית, הרי שהתרחישים כוללים גם התיחסות לאלמנטים האלה. למעשה, מיפוי נכון של כל מרכיבי התפקיד וההתנהגויות הכרוכות בו ולא רק הכישורים, מאפשר לקחת את ביצועי המומחים כאמת מידה חדשה.

תהליך מתודולוגי נכון מאפשר לחלץ את הידע הסמוי הרלוונטי ולבנות ממנו תרחישים. תארו לכם, שלצד מבחני ההערכה הסטנדרטים יש לכם עוד כיוון אור, כזה שמרמז לכם, מי מבין כמה מועמדים מצוינים מחזיק באקס פקטור, זה שיסייע לו להפוך בעתיד לטאלנט. ארגונים משקיעים המון בגיוס ואיתור עובדים ובצדק. רוצים ליצור יתרון בתהליכי הגיוס שלכם/ן. אני כאן לרשותכם/ן

ראה גם

כוחו של תחקיר – ללמוד מהעבר ולבנות עתיד מהיר יותר

יש לכם שאלה?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם.

אהבתם? שתפו!
אחד הכלים בעלי היכולת המשמעותית לשנות תהליכים ולקדם ביצועים בארגון זכו למוניטין הקשוח מכולם – התחקיר במדינת ישראל מאז ומעולם נתפס ישירות כקשור לאשמה ונטילת אחריות, גם בתקופות מלחמה וגם ביניהן. בפועל, זה הוא כלי נהדר ללמידה ארגונית שמאפשר לארגון לשפר את עשייתו ולהימנע מכשלים חוזרים. המקטרגים תמיד יוכלו לתת דוגמאות שאנו כבני אדם לא לומדים מטעויות העבר. מסתבר שהדבר נכון באופן חלקי. ארגונים שמאמצים תרבות תחקיר אמיתית לא חוששים מאחריות אבל גם מספיק נחושים לקחת את תוצאות התחקיר ולהפוך אותן לתהליכי עבודה קשיחים, כאלה שימנעו את הכשל הבא לא בזכות יוזמה או אחריותיות של מנהל זה או אחר, אלא בזכות הטמעת הזכרון הארגוני בDNA הארגוני. זה דורש עבודה מסוג אחר, על בסיס קבוע וכחלק מהטמעת תרבות ארגונית
בעידן של מרדף אחרי טאלנטים מתחיל ליפול האסימון שצריך להתמקד בעובדים החדשים ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם לצמוח בתוך הארגון. על מנת לבחור את ה'גוניור' שיש לו פוטנציאל גבוה להפוך לטאלנט, לא צריך יכולות שיבוט אלא יכולת להשתמש בידע הסמוי של הטאלנטים ככלי לאבחון פונטציאל לביצועי מומחה
אולי יעניין אתכם גם...