המימד הסמוי - בלוג

הפודקסט של אור דניאל ‘רעב לידע’ – מוזמנים/ות לשמוע שיחה שכולה עוסקת בניהול ידע, שימור ידע ‘עוזבים’, זיהוי מומחים ולמידה ממומחים

לחיות בראשו של מומחה – כמה קשה להם להסביר את עצמם, להצליח להאט את הקצב, להימנע מקיצורי מילים ומינוחים מקצועיים ולהעביר את המסר. תהליך החיבור למומחה וחילוץ הידע הסמוי נשען על מגוון מתדולוגיות לחילוץ ידע סמוי, המשגתו וחיבור למודל פעולה אשר לוקח בחשבון מידע רלוונטי עליו נשען המומחה בעת ביצוע וחיבור לידע הגלוי הארגוני

חילוץ ידע סמוי מתהליכי עבודה עם מכונות הינו תהליך מורכב עוד יותר. יש לנו לפתח תרחישים שכוללים עבודה עצמית של המומחה עם מכונה שמאפשרת לו לווסת ולשנות בה אלמנטים שונים. איך בכל זאת מתגברים על הפער בין יומן המכונה למה שעושים איתה בפועל ? איך מגיעים לנסיון העמוק הזה שנצבר במשך שנים ? לשם כך יש להשתמש בשיטות מתקדמות לחילוץ ידע סמוי, הבנייה של ידע ואינטגרציה עם מידע. על כך בפוסט שלפניכם

כיצד להצליח בניהול שינוי בארגון ? רתימת כלים מעולם הפסיכולוגיה ליצירת השפעה

עזיבת דור הנפילים – יש מה לעשות – צפון בסרטון

בעידן של מרדף אחרי טאלנטים מתחיל ליפול האסימון שצריך להתמקד בעובדים החדשים ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם לצמוח בתוך הארגון. על מנת לבחור את ה’גוניור’ שיש לו פוטנציאל גבוה להפוך לטאלנט, לא צריך יכולות שיבוט אלא יכולת להשתמש בידע הסמוי של הטאלנטים ככלי לאבחון פונטציאל לביצועי מומחה

כולם רצים אל הטכנולוגיה בשביל לגלות כמה חשובה המתודולוגיה – זה הכל עניין של פסיכולוגיה קל לנו לקנות משהו שניתן לראות, מכונית, מחשב, בטח טכנולוגיה ארגונית רחבת היקף, אבל הרבה יותר קשה לנו לתפוס את הערך של רעיון. במקרה של מערכות ארגוניות לניהול ידע, למידה ומשאבי אנוש, הסוגיה המתודולוגית הינה קריטית. ללא אבחון, גיבוש תפישה, הטכנולוגיה שתתקבל לעולם לא תספק את החזון שלנו

פעם מישהו אמר לי שהדרכה ולמידה בארגונים הם כמו ‘למבורגיני בחניה’ , לא מצליחים להוציא אותה לסיבוב והיא נשארת נקיה ומצוחצחת בחניה של מחלקת הדרכה. אז זהו, שלא, אפשר וצריך לקחת אותה לסיבוב רציני בכל רחבי הארגון. זה דורש מאיתנו כמה דברים – להתגמש, להיות נכונים לויתורים ומצד שני לעסוק בכמה תחומים שבעבר לא הוגדרו כחלק מעולם הלמידה  – משא ומתן, אסטרטגיות השפעה ושיווק, גישור, תקשורת פנים ארגונית, חווית עובד ומחוברות ארגונית והרשימה עוד ארוכה.

כולנו מכירים/ות את התופעה של Late blummers , אותם עובדים/ות נמרצים/ות שנכנסים/ות לארגון, עוברים/ות הכשרה ומוצבים/ות בתפקיד שלהם/ן או לחליפין עוברים/ות תהליך חניכה בסביבת העבודה ובכל זאת, לוקח להם/ן זמן, הרבה זמן עד שהם מצליחים/ות לייצר תפוקה דומה לזו של חבריהם/ן. אנחנו מקבלים/ות משובים גבוהים על ההכשרה, כולם מרוצים אבל בכל זאת, הכל הולך לאט וזה מאתגר במיוחד בתקופה בה עובדים/ות מגיעים/ות לקריירות קצרות יחסית. כאן אני רוצה להכיר לכם את המונח ‘ידע סמוי’ וכיצד ניתן לרתום אותו כדי להאיץ תהליכי למידה המבוססת על למידה ממומחים/יות , אותם/ן אלה שמבצעים/ות את העבודה הכי טוב. 

כולנו חווים בעולם הרשתי את המתנות של ענקיות הטכנולוגיה. נטפליקס ממזמן הפך מתחרה לחווית למידה בסביבה דיגיטלית וחווית ה’גוגל’ היא שאיפה של כל ארגון. אבל קשה, באמת קשה, ל’היגמל’ מהתיקיות

היום זה ברור, ארגונים מבינים, התנודות בשוק, הקורונה, עליית דורות המילניום, כל אלה הבהירו לארגונים כי עובדים מצפים לקבל אפשרות לביטוי עצמי, משמעות ויכולת להתפתח. המשמעות של למידה אינה רק לצורך שיפור ביצועים אלא גם ליצירת מחוברות ארגונית. סקרים חוזרים ונשנים מלמדים על הצורך של עובדים לקבל את האפשרות להתפתח במקום העבודה.

במאמר הזה מודגמת שיטה ייחודית לחילוץ ידע סמוי מאינטראקציות בינאישיות. כאן טמון המפתח להמשגת תהליכים מורכבים במיוחד שעד כה תוארו במונחים של אמנות ,כמו למשל תהליכי טיפול פסיכולוגי, ניהול, הדרכה, משא ומתן , מכירות ועוד.

המודל הזה הינו פרי תוצר של עבודת הדוקטורט שלי על ידע סמוי. בקישור כאן תוכלו להגיע ישירות למאמר שפרסמתי בכתב העת The Learning Organization ובו אני מסביר את התפישה שלי לגבי ידע סמוי ומציע מודל מתקדם לסיווג וחשיפה של רבדי ידע סמוי אשר מסביר את המחלוקות הקיימות סביב המונח ודרכים יצירתיות לחילוץ ידע סמוי ולאחר מכן לסווגו באמצעות המודל.

העולם שלנו עובר בקצב מהיר תהפוכות וכל מה שפעם היה כתוב על נייר הופך לפריט דיגיטלי וזה בתורו מתווסף לפריטים דומים ומקבל תיוג שמאפשר לחפש אותו ויכולות למידת מכונה מאפשרות ללמוד את התנהגות המשתמשים.

אחת התופעות המדהימות בכל ארגון היא השפה השונה של אנשי מערכות טכנולוגיה והקושי של מנהלים בארגון לדבר באותה שפה. איך מתגברים על הפער בין הדרישות הפשוטות לכאורה שמוצגות על ידי ‘הלקוח’ בתוך הארגון לבין גוף ה T.I שצריך לתת לו פתרון ? פעמים רבות השיח לא מתכנס לאותה שפה.

אחת היכולות המרשימות אותה ניתן לזהות בקרב מומחים הינה יכולת הניבוי שלהם. מלקולם גלדוול הציג דוגמא כזו בספרו ‘ממבט ראשון’ על מעבדת האהבה של אותו איש מחקר שהצליח לנבא על בסיס אינטראקציה ראשונית של בני זוג מה הסיכוי שיישארו ביחד לאורך זמן.

אנו חיים בעידן של שינוי מתמיד ועדיין זה ממשיך להיות כל כך קשה. הסיבה לכך מורכבת הרבה יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. לא בכדי הרגש הכי מזוהה עם שינוי הוא סלידה. חשבתם פעם מי מפסיד מתהליך של שינוי ?

איזו תקופה מאתגרת יש לנו, מדהים לראות כיצד העולם מתהפך ממש מול עינינו. פעם אמרו לנו שצריך ללמוד, לרכוש מקצוע ולמצוא מקום עבודה טוב. כיום, העולם כל כך דינמי שתוקף התוכן של מקצוע פג לאחר לא יותר מ5 שנים.