כולנו מכירים/ות את התופעה של ‘Late blummers’ , אותם עובדים/ות נמרצים/ות שנכנסים/ות לארגון, עוברים/ות הכשרה ומוצבים/ות בתפקיד שלהם/ן או לחליפין עוברים/ות תהליך חניכה בסביבת העבודה ובכל זאת, לוקח להם/ן זמן, הרבה זמן עד שהם/ן מצליחים/ות לייצר תפוקה דומה לזו של חבריהם/ן. אנחנו מקבלים/ות משובים גבוהים על ההכשרה, כולם/ן מרוצים/ות אבל בכל זאת, הכל הולך לאט וזה מאתגר במיוחד בתקופה בה עובדים/ות מגיעים/ות לקריירות קצרות יחסית. כאן אני רוצה להכיר לכם את המונח ‘ידע סמוי’ וכיצד ניתן לרתום אותו כדי להאיץ תהליכי למידה המבוססת על למידה ממומחים/יות , אותם/ן אלה שמבצעים/ות את העבודה הכי טוב.
מה זה ידע סמוי ?
ידע סמוי הינו מונח שנטבע על ידי פולאני באמירתו המפורסמת : “WE KNOW MORE THAN WE CAN TELL”
פולאני התכוון לכך שיש לנו ידיעה סמויה, כלומר אנו לא מצליחים לבטא חלק ממה שאנו יודעים לעשות. הוא דיבר על ידע אישי, תהליכי (עוסק ב’איך לעשות דברים) ומבוסס על נסיון. אחת הדוגמאות הפשוטות הינה של רכיבת אופניים – ניתן בנקל להדגים אבל בלתי אפשרי להסביר את התחושות שאנו חשים בכידון וכיצד אנו בדיוק שומרים על שיווי משקל ומתחשבים בסביבה. הסיבה לכך היא המיקוד שלנו בפעולה שאנו מבצעים. במקביל, אנו מפעילים/ות מודעות צדדית וקשה לנו לעקוב אחריה. ככה למשל, אנחנו לא מצליחים/ות לשחזר את המתכון של סבתא, גם כשהיא נותנת מרשם (= ידע גלוי, פורמלי) ולא יודעת להסביר כיצד בדיוק היא לשה את הבצק, והתוצאה – בדרך כלל לא קרובה לדבר האמיתי.
אחת ההסכמות בתחום הינה כי מומחים/יות מחזיקים/ות בידע סמוי איכותי במיוחד והוא זה שמבדל אותם משאר העוסקים/ות בתחום. אחד האתגרים בעבודה עם מומחים הינה הממצא המחקרי לפיו הידע של מומחים מסודר בצורה שונה. לכן, הרבה פעמים ישנה הימנעות מעיסוק במומחים או בנסיון ללמוד מהם.
אז איך זה מתחבר ללמידה ? מצאתי את עצמי עוסק בכך ארוכות במהלך עבודת הדוקטורט שלי שעסקה בידע סמוי. מצאתי בספרות קרב ענקים ארוך שנים בין אלה שטוענים כי ניתן לחלץ ידע סמוי ולהשתמש בו לצרכי ניהול הידע בארגונים ולבין אלה שטענו כי ידע סמוי ‘אמיתי’ ניתן רק להדגמה. מודלים מתקדמים יותר התחילו לדבר על רצף וככל שעסקתי בכך יותר התחוור לי כי לא רק שמדובר על רצף אלא על רבדים של ידע אשר ביניהם מתקיימים יחסי גומלין וכך נולד מודל ה’בצל’ אותו פרסמתי עד כה רק בכתב עת אקדמי, למרות שהשתמשתי ביכולות שלו פעמים רבות.
רבדים של ידע סמוי – מהידע הגלוי ועד הידע הכי סמוי
ועכשיו אסביר – בשכבה החיצונית ביותר נמצא הידע הפורמלי אותו אנו יודעים לבטא. כאן העוסקים/ות בפיתוח הדרכה יוצרים/ות קסמים – מפרקים/ות ליחידות לימוד, בונים/ות צירי למידה ובסוף יש הכשרות מתקדמות ומוצלחות. אם נלך טיפה יותר פנימה, נמצא ידע הקשור לרובד אותו אני מכנה ‘ידע חבוי פרקטי’. אילו הן אותן טכניקות ושיטות שאנשים פיתחו בשטח ומבוססות בדרך כלל גם התנסות, ניסוי וטעיה ואף אינטגרציה עם נסיון חיים קודם. כאן, כבר יותר קשה ליצר משהו גנרי וצריך לעבוד יותר קשה כדי לפרמל את הידע. ברובד העומק יותר נמצא כבר ידע סמוי רפלקטיבי, אותם כללי אצבע, יוריסטיקות שמכוונות את הפעילות שלנו. למעשה זהו מבנה על שאחראי על הטכניקות אותן ראינו בשכבה החיצונית יותר. חילוץ ידע סמוי כזה כרוך בשימוש בשיטות מתקדמות ליצירת גירוי והצפה של הידע הסמוי. צריך להבין, ידע סמוי כזה נמצא באיכות גבוהה אצל מומחים/יות , ואלה על סמך נסיון רב שנים נמצאים/ות רוב הזמן על טייס אוטומטי וקשה להם/ן להציף את הידע הזה ללא עזרה.
נמשיך פנימה ונגיע אל הרובד של ידע סמוי שניתן רק להדגמה. כאן נמצא יכולות מדהימות, חלקן נשמעות בדיוניות ומאפייינות בעיקר מומחים. כך פגשתי רופא שיודע לזהות סדק בעצם בהינף ידע של רטנגן (אחרי ששלושה רופאים לא ראו כלום), גנן שיודע על פי משקל העציץ כמה צריך להשקותו, מעצבת שיודעת בתחילת הקשר מה יהיה הרצון של הלקוחות, מהנדס מזון שיודע על פי רשימת מרכיבים לנבא טעם של מוצר אוכל והרשימה עוד ארוכה. מלקולם גלדוול נתן דוגמא יפה בספרו ‘ממבט ראשון’ על ‘מעבדת האהבה’ שם תצפיתן פיתח יכולת לנבא על סמך כמה דקות תצפית מה הסיכוי של זוג להישאר נשוי לאורך זמן.
יחסי גומלין בין רבדי הידע מאפשרים העמקת החקר והסקה לגבי רבדים של ידע אשר טרם נחשפו
מודל ה’בצל’ עוזר לנו גם לסווג את הידע הסמוי אבל גם להעמיק את החקר שלו. מאחר ואם מצאנו ידע חבוי פרקטי, עלינו לחפש את כללי האצבע הקשורים אליו ברובד הרפלקטיבי ואת היכולת ברובד שניתן רק להדגמה. וגם ההיפך, אם ראינו יכולת, עלינו לחפש את כללי האצבע והטכניקות.
אז איך לוקחים את זה לעולם הלמידה ? לאחר חילוץ הידע וסיווגו לפי רבדים אלה, ניתן לבצע השוואה לידע הפורמלי ולבצע חיבור, לזהות מה לא לימדנו בכלל (בדיוק מה שעובדים/ות לומדים/ות בשטח לפי מודל 702010) ולהוסיף יחידות לימוד לתכנית הלמידה. תהליך הלימוד מורכב יותר מאחר ואנו נמשיך עם צירי הלמידה הפורמלית , אך נשלב ‘הזרקה’ של ידע סמוי במקביל. אנו נסביר ללומדים/ות את ההבדל בין הידע הפורמלי לידע של המומחים/יות וניתן להם/ן להתנסות. הצעה זו הוצעה לראשונה על ידי שטרנברג ולשמחתי יצא לי לנסות את זה כמה פעמים. בניגוד לחששות שיש לעיתים כי ‘זה יותר מידי’, ואמירות בסגנון: ‘הם עדיין בכיתה א ואתה מדבר אוניברסיטה’ , בפועל בני אדם הם יצור אדפטיבי ויודעים מהר לקחת ידע אליו נחשפו ולבנות עליו תהליכי למידה חדשים. כן, יש כאן מאמץ חדש, שונה אבל אם תצלחו את השלב הזה ויהיה בידכם/ן לצד הידע הפורמלי גם את הידע הסמוי של המומחים, תוכלו ליצור הכשרות שיצמצמו כמעט לאפס את הפער מהעשייה בשטח ופשוט תדהימו את אילו שיקלטו את העובדים שלכם. התרשים שמצורף כאן מנסה להסביר את התהליך. 