לרתום את הפוטנציאל האנושי לעתיד הארגוני

המימד הסמוי

ניהול ידע, למידה ופיתוח ההון האנושי.

ניהול ידע, למידה
ופיתוח ההון האנושי.

שירותי ייעוץ

"עובד מבזבז יום עבודה בשבוע על חיפוש מידע וידע" ואיך אצלכם בארגון? אנחנו חיים בעידן של התפוצצות מידע, הצפה ועודף גירויים. בעוד שארגונים מקדשים את המידע, קיים פער בכל הקשור לידע. אנו מתמקדים ב'מה' ופחות יודעים להסביר את ה'איך'. למעשה, הידע הכי חשוב של הארגון נמצא בראשם של העובדים. האתגר הבין דורי, תנודות השוק ותופעות עולמיות, כל אלה מובילות להתניידות גבוהה בשוק העבודה, פערי כישורים וצורך להכשיר עובדים במהירות. המילניאלס הגדירו מחדש את חוקי שוק העבודה ומנהלים 'קריירת התפטרות'. כל מקום עבודה משמש מקפצה למקום העבודה הבא וכאשר הם עוזבים – הידע עוזב עימם. ארגונים רבים מדווחים על קושי בהכשרת עובדים חדשים, פערי ידע עצומים בין המומחים בארגון לשאר העובדים לצד קשיים הולכים וגוברים ביצירת מחוברות ארוכת טווח לארגון. תופעת ה'ארובות' קיימת בעיקר בארגונים גדולים, כך שעובדים לא יודעים על ידע ומשאבים נגישים שמצויים בידיהם של חבריהם לעבודה במחלקה או יחידה אחרת בארגון.

אז כיצד ניתן להתמודד?

ניהול ידע הינה דיסציפלינה אקלקטית העוסקת בהנגשה, שימור, פיתוח וייצור ידע. לצד העיסוק בתהליכים אלה, הטמעת תפיסת ניהול ידע מטפלת בתשתיות הטכנולוגיות, תהליכים והכי חשוב – באנשים. ראשית, חשוב לאבחן ולהבין את חווית העובדים, הקשיים בניהול הידע אותם הם חווים ביומיום ובתהליך זה לסמן אילו תחומי ידע הינם תחומי הליבה בהם כדאי להתמקד. תהליך האבחון מאפשר לאחר מכן להציע תכנית התערבות מותאמת אישית לצרכי הארגון. במקביל, מבוצעת בחינה של היכולות הטכנולוגיות הקיימות בארגון וככל שיש כבר תשתית, מבוצעת חשיבה לאפיון טכנולוגי מחודש אשר יתמוך במסע העובד בשגרת העבודה שלו באופן שישפר הנגשה, שימור, שיתוף וייצור של ידע. על מנת שהכנת התשתית תהפוך למציאות היומיומית, יש צורך בהכשרת מנהלים ומתן ארגז כלים לניהול ידע – מתודה תחקיר אפקטיבית ורתימה להפצת הידע, לכידה ושימור

פרקטיקות מיטביות, ניהול קהילות מעשה, שימור ידע פורשים, חילוץ ידע סמוי בשגרות העבודה ואף חילוץ ידע סמוי בשיטות מתקדמות ממומחים. כל אלה ביחד יהפכו את שגרת הארגון ויניחו את הבסיס להפיכתו לארגון לומד. במסגרת הייעוץ , אני אפגש עמכם, אבצע את תהליך האבחון, נגבש ביחד תכנית התערבות, נאפיין את הכלים הטכנולוגים ונצא לשלב היישום וההטמעה דרך הכשרות המנהלים ורתימת כלים ושגרות קיימות בארגון לשיפור ניהול הידע הארגוני. לאחר שנבצע את תהליכי ההתערבות, אעזור לכם לבנות תכנית הטמעה ולנהל את השינוי לטווח ארוך, על מנת שההשקעה תוכל להניב פירות לשנים רבות קדימה.
מוזמנים לקרוא על מגוון השירותים בגלרית KM.

בכל ארגון יש מומחים, אותם אנשים שהגיעו לרמת ביצוע גבוהה במיוחד, שצברו ברשותם ידע עמוק וקריטי על הארגון ודרכי העבודה בארגון. מלקולם גלדוול הפליא בתיאור שלו את חוק 10,000 השעות, הזמן המינימלי הנדרש לפיתוח מומחיות. למעשה, מחקרים על מומחים מראים תמונה הרבה יותר מורכבת. הידע של מומחים מאורגן אחרת, הם מסתמכים על סכמות אוטומטיות ולכן מתקשים לבטא את הידע שלהם וגם כאשר עושים זאת, הם משתמשים בקיצורי דרך וסלנג מקצועי. המומחים מחזיקים ברשותם ידע סמוי איכותי במיוחד (ראו הסבר מה זה ידע סמוי בפרק על למידה ממומחים). חלק גדול מהמומחים הינם בעלי יכולת רפלקטיבית וזו נקודת פתיחה טובה לחילוץ ידע סמוי על דרכי הפעולה שלהם. ידוע שכדאי לצבור תובנות של מומחים במהלך העבודה ולא כאשר הם פורשים, אבל אנו בעידן של 'עזיבת דור הנפילים', ילידי דור X ובייבי בומרס שצברו למעלה מ 20 שנות ניסיון במקום עבודה אחד. על מנת לצמצם את הנזק שנגרם כתוצאה מעזיבת מומחים אלה, פיתחתי מתודולוגיה ייחודית לאיסוף המידע, ריכוז ואפיון הפערים הליבתיים ואובדן הידע הצפוי בשילוב פעילות לחילוץ ידע סמוי וידע חבוי פרקטי. במקביל מבוצע תהליך איסוף של כלל החומרים אשר קיימים ברשות המומחה ואף הצבעה על ידע ומידע שעליו להשלים טרם הפרישה. המתודולוגיה כוללת שילוב מומחה תוכן מלווה מצד הארגון. חשוב להדגיש, התהליך כולל רתימה של המומחה שעומד לעזוב  באופן מוקיר ומעריך שמטרתו לאפשר למומחה לא רק להותיר חותם אלא להשאיר מורשת.

לאחר שנאתר ביחד את המומחים בארגון מולם נרצה להשתמש בתהליך המוקיר לשימור הידע, נבנה ביחד תכנית ראיונות ועיבוד משותף. כל המומחים יעברו את תהליכי הריאיון האלה ולאחר מכן יבוצע עיבוד של החומר באופן שיאפשר לימוד טכניקות מומחים, כללי אצבע וזיהוי יכולות. התוצר יפתיע אתכם בהיקף ובעוצמה שלו.

ארגון חפץ חיים חייב לעסוק כל העת בפיתוח ההון האנושי, לאפשר לעובדים תחושת משמעות והגשמה עצמית ולהימנע מפעולות שמצמצמות את מידת המחוברות של העובדים. אנו בעידן גלובאלי המאופיין בהאצה טכנולוגית. מאידך, ארגונים מצליחים מקפידים להעסיק את הטובים ביותר, להגיע לאותם 'טאלנטים' שירתמו את הפוטנציאל שלהם לטובת הארגון.

על כן, הארגון חייב לעסוק בהון האנושי משלב הגיוס, דרך פיתוח העובדים, הקמת עתודה ניהולית, פיתוח מיומנויות להשפעה בתוך הארגון, יצירת מחוברות גבוהה ואף תהליכי פרידה מסודרים. פיתוח כלים מתקדמים לשיפור האבחון בשלב הגיוס, זיהוי קשיים במחוברות הארגונית, רתימת הלמידה לפיתוח העובדים, הכשרת מנהלים לפיתוח יכולות ראיון ומשא ומתן, כל אלה ביחד יכולים לספק לארגון שלכם קפיצת מדרגה משמעותית.

עולם הלמידה הארגונית זוכה בעידן הנוכחי לתמורות ותנודות מרובות. קצב השינויים, מגפת הקורונה וההאצה הטכנולוגית לצד כניסת דורות המילניאלס לשוק העבודה מאתגרות את הארגונים לתת מענה ל'לומד החדש'.

קיימת היום הבנה כי מרבית הלמידה מתרחשת בשטח (כולם מדקלמים את מודל 70:20:10 אך מעט מצליחים ליישם אותו). היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לארגונים יותר גמישות בשיטות הלמידה, מעבר לדגש על למידה פעילה, למידה עצמית ולמידה מבוססת פרויקט. כל אלה נתמכות על ידי טכנולוגיות ומחלקות הדרכה ולמידה הופכות ממקור סמכות לגוף מנגיש ומאפשר עם דגש רחב על אוצרות דיגיטלית וטכנולוגיות לתמיכה בלמידה מתמדת.

אבל גם כאן עולה השאלה : איך עושים את זה? איך נמנעים מ'רשימת מכולת' של הרצאות, סדנאות וטכנולוגיות מזדמנות? לשם כך, נאפיין ביחד את הארגון, נבנה את אסטרטגיית הלמידה הארגונית ומשם נגזור את דרכי הפעולה של מחלקת הדרכה / משאבי אנוש וכיצד לשלב כלים טכנולוגיים בעשייה השוטפת. ניישם ביחד מתודה ייחודית אשר נלמדה ויושמה בתהליך ארוך ואשר תאפשר לנו להעביר את מרכז הכובד מקורסים וחוברות הכשרה ססגוניות ממש היישר לסביבת העבודה של העובד. להרחבה מוזמנים לקרוא על מגוון השירותים בתחום הלמידה.

אנו חיים בעידן של האצה טכנולוגית. ארגונים מתקשים לרכוש ולאפיין טכנולוגיות מתאימות ועוד יותר להטמיע טכנולוגיות קיימות. עידן המהפיכה הרביעית שמדגיש את ההתלכדות עם מרחב הסייבר יצר תופעה מורכבת של איחור מתמיד אחרי הטכנולוגיה. צברתי נסיון רב באפיון מערכות מסוגים שונים  לרבות מערכות לניהול משאבים, למידה וניהול ידע.  הניסיון שלי הוא בחיבור של אנשי הטכנולוגיה ל'לקוחות' בארגון, לתווך וליצור שפה משותפת, כזו שתאפשר להתגבר על השפה השונה וליצור בסיס משותף להצלחת פרוייקטים טכנולוגים. כמו כן ביכולתי לסייע בבניית תכנית הטמעה מתוחכמת המשלבת אלמנטים מעולם הפסיכולוגיה. התאמת תהליכים חדשים במקום תהליכים אנושיים, שילוב חווית משתמש ראויה, בניית סל ההדרכות הנדרש ותכנית הטמעה ארוכת טווח עד למיסוד השינוי. מוזמנים לפנות לשיחה ראשונית להתייעצות

הרצאות וסדנאות

סדנה לפיתוח יכולות אבחון מאפייני אישיות ודפוסי תקשורת אשר נועדה לאנשים העוסקים במקצועות מבוססי אינטראקציה בינאישית אשר רוצים לשפר את היכולת שלהם לזהות מאפיניים ובכך לשפר את סיכוי ההצלחה שלהם באינטראקציות עם לקוחות, עמיתים, שותפים וקשרים עסקיים. הסדנה כוללת חשיפה לכלים מעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה באופן קליל ומונגש ובשילוב סרטונים והדגמות. הסדנה מנגישה כלים פרקטיים לאבחון ואף כוללת הדגמת יכולות של מומחי משא ומתן עסקי בתחום זה.
כיצד ניתן לרתום את כלי התחקיר ללמידה ארגונית – ערכו של התחקיר ללמידה ארגונית מוכר שנים רבות, אך האתגר של לכידת הידע והיתוכו לארגון מוכרים פחות. הסדנא מיועדת למנהלים בארגון אשר אמונים על ביצוע התחקיר וכן למנהלי ידע ותעסוק לא רק במתודולוגית התחקיר אלא גם כיצד ניתן להשתמש בתחקיר ללכידת ידע. כמו כן נלמד כיצד ללכוד תובנות, לסמן טעויות נפוצות ואף לבצע תהליך קציר ידע, כזה שיאפשר לנו כל העת לעדכן את השכל הארגוני. בנוסף, נלמד כיצד למנף את לכידת הידע לצרכי למידה.
סדנא זו נועדה גם לאנשי למידה וגם למנהלים שמעוניינים לקדם את תהליכי הלמידה של עובדיהם. הסדנא תציג מתודולוגיה קוהרנטית שנבנתה והוכחה כמוצלחת במהלך מספר שנים ומאפשרת להעביר את מרכז הכובד מהגופים האמונים על הדרכה בארגון לעובדים ומנהליהם בשטח. הסדנא הינה נקודת פתיחה טובה בעיקר לארגון שמעונין להמשיך משם לקידום המתודולוגיה ויישומה בקרב שורותיו.
ההרצאה נועדה לקהל הבוגר, חברינו בדור האיקס, רובם כיום משולבים בתפקידי ניהול ולא תמיד מבינים על מה המהומה הגדולה? ההרצאה הינה מורה נבוכים לאתגרי המאה ה – 21 ותציג רעיון שמסביר פשוטו כמשמעו – למה ללמוד?
ההרצאה נועדה לכלל עובדי הארגון, נועדה לחשוף לאתגרי המהפכה הרביעית בדגש על הצפת המידע והידע, תציג את עולם ניהול הידע וכיצד ניתן ליצור ערך בעידן כזה מורכב.
האתגר הכי גדול של כל מי שמכניס מערכת טכנולוגית, יוזם תפישה חדשה בארגון ומנסה לעשות שינוי. הרגש הכי מזוהה עם שינוי הוא – סלידה.
הערך המרכזי של כל ארגון מתבטא במצרף האנשים אותם הוא מצרף לשורותיו. בעידן דיגיטלי של גל הידע, כולם זמינים לידע כיצד להציג עצמם במהלך ראיונות וכיצד להשתמש באסטרטגיות הצגה עצמית שיבליטו את היתרונות שלהם. שליטה בתורת הראיון הינה מיומנות קריטית לכל מנהל שמוצא עצמו מראיין עובדים ועומד על קנקנם אבל היא גם מיומנות קריטית להכרות עם יכולות אבחון בסיסיות, כאלה שיעזרו להבין גם לקוחות וגם שותפים פוטנציאלים. המוח האנושי מחווט לאמונה בבני אדם ולכן כולנו סובלים מהטיות וקושי בזיהוי סימנים מטרידים שיכולים לנבא התנהגות שסותרת את הערכים שלנו. רוצה לפתח את היכולת ? הסדנא הזו בשבילך
שיפור המיומנות הניהולית באמצעות הקניית כלים לניהול ידע ושילובם כחלק מהאסטרטגיה הניהולית וזאת כמענה לאתגרי התקופה

כתבות אחרונות

אחד הכלים בעלי היכולת המשמעותית לשנות תהליכים ולקדם ביצועים בארגון זכו למוניטין הקשוח מכולם – התחקיר במדינת ישראל מאז ומעולם נתפס ישירות כקשור לאשמה ונטילת אחריות, גם בתקופות מלחמה וגם ביניהן. בפועל, זה הוא כלי נהדר ללמידה ארגונית שמאפשר לארגון לשפר את עשייתו ולהימנע מכשלים חוזרים. המקטרגים תמיד יוכלו לתת דוגמאות שאנו כבני אדם לא לומדים מטעויות העבר. מסתבר שהדבר נכון באופן חלקי. ארגונים שמאמצים תרבות תחקיר אמיתית לא חוששים מאחריות אבל גם מספיק נחושים לקחת את תוצאות התחקיר ולהפוך אותן לתהליכי עבודה קשיחים, כאלה שימנעו את הכשל הבא לא בזכות יוזמה או אחריותיות של מנהל זה או אחר, אלא בזכות הטמעת הזכרון הארגוני בDNA הארגוני. זה דורש עבודה מסוג אחר, על בסיס קבוע וכחלק מהטמעת תרבות ארגונית
כוחו של התכנון בשלב ההיערכות לשנת עבודה חדשה – הכח של המנהל להשפיע על המציאות
הפודקסט של אור דניאל 'רעב לידע' – מוזמנים/ות לשמוע שיחה שכולה עוסקת בניהול ידע, שימור ידע 'עוזבים', זיהוי מומחים ולמידה ממומחים
לחיות בראשו של מומחה – כמה קשה להם להסביר את עצמם, להצליח להאט את הקצב, להימנע מקיצורי מילים ומינוחים מקצועיים ולהעביר את המסר. תהליך החיבור למומחה וחילוץ הידע הסמוי נשען על מגוון מתדולוגיות לחילוץ ידע סמוי, המשגתו וחיבור למודל פעולה אשר לוקח בחשבון מידע רלוונטי עליו נשען המומחה בעת ביצוע וחיבור לידע הגלוי הארגוני
חילוץ ידע סמוי מתהליכי עבודה עם מכונות הינו תהליך מורכב עוד יותר. יש לנו לפתח תרחישים שכוללים עבודה עצמית של המומחה עם מכונה שמאפשרת לו לווסת ולשנות בה אלמנטים שונים. איך בכל זאת מתגברים על הפער בין יומן המכונה למה שעושים איתה בפועל ? איך מגיעים לנסיון העמוק הזה שנצבר במשך שנים ? לשם כך יש להשתמש בשיטות מתקדמות לחילוץ ידע סמוי, הבנייה של ידע ואינטגרציה עם מידע. על כך בפוסט שלפניכם
כיצד להצליח בניהול שינוי בארגון ? רתימת כלים מעולם הפסיכולוגיה ליצירת השפעה
בעידן של מרדף אחרי טאלנטים מתחיל ליפול האסימון שצריך להתמקד בעובדים החדשים ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם לצמוח בתוך הארגון. על מנת לבחור את ה'גוניור' שיש לו פוטנציאל גבוה להפוך לטאלנט, לא צריך יכולות שיבוט אלא יכולת להשתמש בידע הסמוי של הטאלנטים ככלי לאבחון פונטציאל לביצועי מומחה
כולם רצים אל הטכנולוגיה בשביל לגלות כמה חשובה המתודולוגיה – זה הכל עניין של פסיכולוגיה קל לנו לקנות משהו שניתן לראות, מכונית, מחשב, בטח טכנולוגיה ארגונית רחבת היקף, אבל הרבה יותר קשה לנו לתפוס את הערך של רעיון. במקרה של מערכות ארגוניות לניהול ידע, למידה ומשאבי אנוש, הסוגיה המתודולוגית הינה קריטית. ללא אבחון, גיבוש תפישה, הטכנולוגיה שתתקבל לעולם לא תספק את החזון שלנו
פעם מישהו אמר לי שהדרכה ולמידה בארגונים הם כמו 'למבורגיני בחניה' , לא מצליחים להוציא אותה לסיבוב והיא נשארת נקיה ומצוחצחת בחניה של מחלקת הדרכה. אז זהו, שלא, אפשר וצריך לקחת אותה לסיבוב רציני בכל רחבי הארגון. זה דורש מאיתנו כמה דברים – להתגמש, להיות נכונים לויתורים ומצד שני לעסוק בכמה תחומים שבעבר לא הוגדרו כחלק מעולם הלמידה  – משא ומתן, אסטרטגיות השפעה ושיווק, גישור, תקשורת פנים ארגונית, חווית עובד ומחוברות ארגונית והרשימה עוד ארוכה.
כולנו מכירים/ות את התופעה של Late blummers , אותם עובדים/ות נמרצים/ות שנכנסים/ות לארגון, עוברים/ות הכשרה ומוצבים/ות בתפקיד שלהם/ן או לחליפין עוברים/ות תהליך חניכה בסביבת העבודה ובכל זאת, לוקח להם/ן זמן, הרבה זמן עד שהם מצליחים/ות לייצר תפוקה דומה לזו של חבריהם/ן. אנחנו מקבלים/ות משובים גבוהים על ההכשרה, כולם מרוצים אבל בכל זאת, הכל הולך לאט וזה מאתגר במיוחד בתקופה בה עובדים/ות מגיעים/ות לקריירות קצרות יחסית. כאן אני רוצה להכיר לכם את המונח 'ידע סמוי' וכיצד ניתן לרתום אותו כדי להאיץ תהליכי למידה המבוססת על למידה ממומחים/יות , אותם/ן אלה שמבצעים/ות את העבודה הכי טוב. 
כולנו חווים בעולם הרשתי את המתנות של ענקיות הטכנולוגיה. נטפליקס ממזמן הפך מתחרה לחווית למידה בסביבה דיגיטלית וחווית ה'גוגל' היא שאיפה של כל ארגון. אבל קשה, באמת קשה, ל'היגמל' מהתיקיות
היום זה ברור, ארגונים מבינים, התנודות בשוק, הקורונה, עליית דורות המילניום, כל אלה הבהירו לארגונים כי עובדים מצפים לקבל אפשרות לביטוי עצמי, משמעות ויכולת להתפתח. המשמעות של למידה אינה רק לצורך שיפור ביצועים אלא גם ליצירת מחוברות ארגונית. סקרים חוזרים ונשנים מלמדים על הצורך של עובדים לקבל את האפשרות להתפתח במקום העבודה.
במאמר הזה מודגמת שיטה ייחודית לחילוץ ידע סמוי מאינטראקציות בינאישיות. כאן טמון המפתח להמשגת תהליכים מורכבים במיוחד שעד כה תוארו במונחים של אמנות ,כמו למשל תהליכי טיפול פסיכולוגי, ניהול, הדרכה, משא ומתן , מכירות ועוד.
המודל הזה הינו פרי תוצר של עבודת הדוקטורט שלי על ידע סמוי. בקישור כאן תוכלו להגיע ישירות למאמר שפרסמתי בכתב העת The Learning Organization ובו אני מסביר את התפישה שלי לגבי ידע סמוי ומציע מודל מתקדם לסיווג וחשיפה של רבדי ידע סמוי אשר מסביר את המחלוקות הקיימות סביב המונח ודרכים יצירתיות לחילוץ ידע סמוי ולאחר מכן לסווגו באמצעות המודל.
העולם שלנו עובר בקצב מהיר תהפוכות וכל מה שפעם היה כתוב על נייר הופך לפריט דיגיטלי וזה בתורו מתווסף לפריטים דומים ומקבל תיוג שמאפשר לחפש אותו ויכולות למידת מכונה מאפשרות ללמוד את התנהגות המשתמשים.
אחת התופעות המדהימות בכל ארגון היא השפה השונה של אנשי מערכות טכנולוגיה והקושי של מנהלים בארגון לדבר באותה שפה. איך מתגברים על הפער בין הדרישות הפשוטות לכאורה שמוצגות על ידי 'הלקוח' בתוך הארגון לבין גוף ה T.I שצריך לתת לו פתרון ? פעמים רבות השיח לא מתכנס לאותה שפה.
אחת היכולות המרשימות אותה ניתן לזהות בקרב מומחים הינה יכולת הניבוי שלהם. מלקולם גלדוול הציג דוגמא כזו בספרו 'ממבט ראשון' על מעבדת האהבה של אותו איש מחקר שהצליח לנבא על בסיס אינטראקציה ראשונית של בני זוג מה הסיכוי שיישארו ביחד לאורך זמן.
אנו חיים בעידן של שינוי מתמיד ועדיין זה ממשיך להיות כל כך קשה. הסיבה לכך מורכבת הרבה יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. לא בכדי הרגש הכי מזוהה עם שינוי הוא סלידה. חשבתם פעם מי מפסיד מתהליך של שינוי ?
איזו תקופה מאתגרת יש לנו, מדהים לראות כיצד העולם מתהפך ממש מול עינינו. פעם אמרו לנו שצריך ללמוד, לרכוש מקצוע ולמצוא מקום עבודה טוב. כיום, העולם כל כך דינמי שתוקף התוכן של מקצוע פג לאחר לא יותר מ5 שנים.

לקוחות ושותפים לדרך

המימד הסמוי

לרתום את הפוטנציאל האנושי לעתיד הארגוני


נעים להכיר, ד”ר דן אשר, בארבע שנים האחרונות שימשתי כמנהל הידע וחדשנות בלמידה של ארגון ממשלתי גדול, תפקיד במסגרתו גיבשתי תפישות למידה וניהול ידע ארגוניות, מימשתי מתודות להטמעת למידה בשטח, עסקתי בניהול צוות מומחים ויחד עימם הובלתי אפיון והטמעת מגוון טכנולוגיות ותשתיות לתמיכה בלמידה וניהול הידע. 

מרבית חיי הבוגרים עסקו באנשים החל מעולם ההדרכה בצבא, דרך עולם הרווחה שם רכשתי יכולות קליניות ועד לקריירה ארוכה בארגון ממשלתי גדול, שם למדתי שפה נוספת, מיומנויות רבות וזכיתי לעסוק באינטראקציות המורכבות ביותר, לפתח כלים  בעולם הפסיכולוגיה ולחנוך ולהדריך עובדים רבים.

בעשור האחרון אני עוסק במחקר ופיתוח כלים לחילוץ ידע סמוי, תחום בו גם ביצעתי את עבודת הדוקטורט שלי.  שימוש נכון בכלים אלה מאפשר לארגונים ללמוד ממומחים ולאנשים שעוזבים אחרי קריירה ארוכת שנים – לא רק להשאיר חותם אלא ממש מורשת וזה מרתק  בעיני.

הניסיון המצטבר שלי פיתח אותי במשך שנים רבות בתחום של מיומנויות בינאישיות לרבות מיומנויות ראיון, משא ומתן והשפעה ובהמשך לכיוון של למידה ארגונית, ניהול ידע ושילוב הטכנולוגיה כביטוי לתפישות ארגוניות. אני מתעסק רבות באפיון טכנולוגיות ותהליכי טרנספורמציה דיגיטלית מאחר ואני רואה בעידן ההאצה הטכנולוגיות הזדמנות, כל עוד רותמים את החשיבה האנושית לתהליכים הטכנולוגים

אני אוהב ללמוד, סקרן, אוטודידקט, עם ראיה אסטרטגית, מזהה פתרונות מהר ויודע לדברר ולתווך בין גופים שמדברים בשפות שונות.  המימד הסמוי הוא זה שהכי מעניין אותי – שם נמצאים החיבורים והתשובות לקשר בין בני אדם לטכנולוגיה ובין כל אלה לישות הארגונית.

הצלחתי לסקרן ? אשמח לסייע, מוזמנים להתקשר