היום זה ברור, ארגונים מבינים, התנודות בשוק, הקורונה, עליית דורות המילניום, כל אלה הבהירו לארגונים כי עובדים מצפים לקבל אפשרות לביטוי עצמי, משמעות ויכולת להתפתח.
המשמעות של למידה אינה רק לצורך שיפור ביצועים אלא גם ליצירת מחוברות ארגונית. סקרים חוזרים ונשנים מלמדים על הצורך של עובדים לקבל את האפשרות להתפתח במקום העבודה.
ארגונים רבים רוכשים ‘רשימת מכולת’ של שירותים, ללא תפישה ארגונית מותאמת בתחום הלמידה. בחלק מהמקומות המודל המסורתי ממשיך לשלוט – קורסים וחוברת מבריקה עם פירוט ההכשרות.
עולם הלמידה מתפתח בקצב אדיר, משלב טכנולוגיות ומתודולוגיות למידה מבוססות מחקר. כיום כבר ברור כי הלמידה המסורתית מתקשה לספק את הסחורה ומזמינה את מה שנקרא ‘עקומת השכחה’ לפיה אנו שוכחים חלק גדול ממה שלמדנו באופן פרונטלי אם לא הייתה שם למידה חוויתית עם משמעות. למידה פעילה הינה קריטית ורתימה נכונה של הטכנולוגיה יכולה לשמש מכפיל כח.
כיום כבר ברור שמרבית הלמידה מתרחשת בשטח, בחיי היומיום. הגבולות הברורים בין ‘קורס/הכשרה’ לבין תהליכי היומיום כבר ממזמן לא קיימים. העובד החדש פועל בסביבה מרובת שינויים ולמעשה 70 אחוז מעשייתו הינה טיפול במשימות לא שגרתיות ובפתרון בעיות שלא זוהו קודם. לכן, על ארגונים להפוך לגופים מאפשרי למידה, להנגיש תמיכה טכנולוגית ומתודולוגית לעובדים שלהם.
כיצד מעבירים את האחריות ללומד ? כיצד יוצרים מצב שיש תמיכה לתהליכי למידה בשטח ? לשם כך בדיוק פיתחתי מתודולוגיה הבנויה על שנים של ניסוי ותעייה ואשר הוכיחה את עצמה בהיקפים נרחבים.
