אנחנו מצויים בעידן של האצה טכנולוגית והדבר מוכר לכולנו. אנחנו אפילו לא מכירים את הפיצ’רים של המכונית שלנו, שלא לדבר על הטלפון והופ..כבר יצא הדבר הבא. מה שמדהים הוא שהנכונות שלנו להשקיע בטכנולוגיה היא גבוהה במיוחד, זה משהו שאפשר לראות אותו, להרגיש אותו ולהפעיל אותו. כל אימת שאני נפגש עם לקוחות, השאלות על הטכנולוגיה מגיעות מהר מאוד, המיקוד הולך לאפיון הטכנולוגי, לבחירת הטכנולוגיה ויש הרבה פחות התלהבות לשמוע על מתודולוגיה.
הגישה הקלאסית של אבחון וגיבוש תפישה ורק לאחר מכן אפיון הטכנולוגיה לא תמיד ברורה בעיקר למי שרוצה להגיע לתוצאות מהירות, לעבוד בלוח זמנים צפוף. בתכלס, למדתי כבר שזה לא משנה. אחרי שבוחרים טכנולוגיה, אנשים מגיעים לבד להבנה שיש צורך במתודולוגיה. אני נוהג להקדים את המאוחר ולכן אני משלב באפיון הטכנולוגי כבר את היכולות הנדרשות כדי שהתהליך המתודולוגי יתאפשר בהמשך (תקראו לזה ‘הכנה למזגן’) . זה בדרך כלל גורר שאלות – למה צריכים במערכת קטיגוריות שעוסקות בתורות עבודה ? למה לשלב איזור מיוחד לשימור ידע של עובדים פורשים ? כאן מתחיל להתפתח דיאלוג מעניין והאסימונים מתחילים ליפול. אותו דבר במערכות לניהול למידה. כאשר מבינים את החזון אליו רוצים ללכת, אזי מערכת ניהול הלמידה תתאפיין בהתאם לחזון ובהמשך נחזור לדבר על התפישה. אנחנו בעידן של אינסטנט, אבל כבר לכולם נמאס מאוכל מהיר, מבינים שאולי שווה להשקיע בתזונה. אפשר לעבוד אגילי , זה עובד יפה אבל בכל מקרה נגיע למתודולוגיה. הטכנולוגיה תשתנה ותתפתח ויהיו עוד גרסאות ואולי בכלל תחליפו למשהו חדש אבל המתודולוגיה, היא זו שתניע את התרבות הארגונית לפיתוח תהליכי למידה וניהול ידע. רוצים לשמוע יותר ? דברו איתי