עזיבת דור ה’נפילים’

איזו תקופה מאתגרת יש לנו, מדהים לראות כיצד העולם מתהפך ממש מול עינינו. פעם אמרו לנו שצריך ללמוד, לרכוש מקצוע ולמצוא מקום עבודה טוב. כיום, העולם כל כך דינמי שתוקף התוכן של מקצוע פג לאחר לא יותר מ5 שנים. דורות המילינאלס מפוכחים יותר, לא ממהרים להתחייב, רוצים משמעות ולדעת שהם תורמים ערך אבל גם נרתמים ולמעשה מנהלים פעמים רבות מה שנקרא ‘קריירת התפטרות’ – כל משרה משמשת מקפצה ל’דבר הבא’. ובינתיים דור ה’נפילים’ שעבד אצלינו עשרות שנים עובר לגמלאות – והידע הולך איתו. אמרה ידועה בקרב העוסקים בניהול ידע כי חשוב לתעד את הידע בסמוך לעשייה ולא להגיע לאחר קריירה ארוכה למצב כזה בו ידע ארגוני קריטי מצוי בעיקר בראשו של אותו עובד נאמן שהגיע לפרקו ורוצה לפרוש לדרך חדשה. אבל החיים חזקים יותר מכולנו, זה עבד , זה היה יציב וכולנו נהנינו ממפעל החיים של אותם אנשים שתרמו כל כך הרבה לארגון והרבה פעמים השאירו חותם משמעותי אבל לא הצליחו להעביר את הידע שלהם הלאה. אם גם אתם במצב הזה, אני יכול לעזור לכם. זה לא יהיה קל, זה כרוך בתשומות משמעותיות אבל ניתן לבצע ‘הנדסה לאחור’ ובאמצעות מתודולוגיה סדורה לאפשר לעובד היקר להיפרד בצורה מכובדת ומוקירה כשהוא משאיר מאחוריו לא רק חותם אלא מורשת של ממש.