כוחו של תחקיר – ללמוד מהעבר ולבנות עתיד מהיר יותר

אחד הכלים בעלי היכולת המשמעותית לשנות תהליכים ולקדם ביצועים בארגון זכו למוניטין הקשוח מכולם – התחקיר במדינת ישראל מאז ומעולם נתפס ישירות כקשור לאשמה ונטילת אחריות, גם בתקופות מלחמה וגם ביניהן. בפועל, זה הוא כלי נהדר ללמידה ארגונית שמאפשר לארגון לשפר את עשייתו ולהימנע מכשלים חוזרים. המקטרגים תמיד יוכלו לתת דוגמאות שאנו כבני אדם לא לומדים מטעויות העבר. מסתבר שהדבר נכון באופן חלקי. ארגונים שמאמצים תרבות תחקיר אמיתית לא חוששים מאחריות אבל גם מספיק נחושים לקחת את תוצאות התחקיר ולהפוך אותן לתהליכי עבודה קשיחים, כאלה שימנעו את הכשל הבא לא בזכות יוזמה או אחריותיות של מנהל זה או אחר, אלא בזכות הטמעת הזכרון הארגוני בDNA הארגוני. זה דורש עבודה מסוג אחר, על בסיס קבוע וכחלק מהטמעת תרבות ארגונית.

נכנסתי לחדר הדיונים ושם המתינו יותר מעשרים אנשים מלומדים, כולם עוסקים בתהליכים סופר מורכבים בתחום הייצור המודרני. הסבירו לי טרם המפגש שאנחנו אמורים לבצע ביחד תחקיר.

השיחה החלה ועד מהרה נזרקו לחלל האוויר עשרות מונחים מקצועיים, ויכוחי צד על תהליכים מגוונים והתחושה הראשונית היתה שהדיון הזה לא הולך להתקדם למשהו מוצק.

אט אט כיוונתי את הדיון כך שיאפשר הבנת העובדות, איסוף העובדות הרלוונטיות וניסוח הפערים בין הרצוי למצוי כממצאים. הדיון הפך קולח ומהר מאוד כולם הבינו מה בעצם נדרש מהם.

סיימנו את הישיבה כאשר יש לנו כבר ממצאים מובהקים. כעת, החלק המעניין יהיה לפצח ביחד את סיבות השורש, אלה שנוכל לנסח כמסקנות ואז להפיק לקחים שישנו את ההתנהגות הארגונית.

כלי כל כך עוצמתי עם מוניטין כל כך רקע, במיוחד בארצינו המיוחדת. כאשר מסתכלים על תחקיר ככלי ללמידה ארגונית והתפתחות, התוצרים נראים אחרת לגמרי. כן, צריך בהתחלה להסתייע בעזרה, להבין את ההבדל בין תחקיר שהוא חסר משמעות לתהליך עמוק שישפיע גם על העתיד, אבל ברגע שנופל האסימון , אנחנו הופכים למנהלים טובים יותר והאנשים שלנו מתרגלים לשתף ולא לפחד להסתכל באופן ביקורתי גם על עצמם.

התחקיר ממזג לתוכו את כל עולמות התוכן שלי – ההון האנושי והמנהלים, למידה ארגונית וניהול ידע, שכן התחקיר הוא כלי נהדר ללכידת ידע בדיעבד.

למה כתבתי עתיד מהיר יותר ? זו לא טעות כתיב, למרות שגם מזהיר יותר יכול לעבוד. כאשר הלקחים מוטמעים בDNA הארגוני, הארגון מפתח רפלקסים ויכול להגיע לאירועים באופן מהיר וללא צורך בחשיבה והתמהמהות, הוא חוסך בכשלים בתהליכי הביצוע וכך מתאים את עצמו ומסתגל למציאות של לחץ גובר והולך.

ראה גם

איך לגייס ג'וניור שיש לו פוטנציאל אמיתי להיות הטאלנט הבא

חילוץ ידע סמוי ממקצועות מבוססי אינטראקציה בינאישית

מודל 'הבצל' – רבדים של ידע סמוי וקשרי הגומלין ביניהם

היכולת המדהימה לנבא תוצאות

עזיבת דור ה'נפילים'

יש לכם שאלה?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם.

אהבתם? שתפו!
אחד הכלים בעלי היכולת המשמעותית לשנות תהליכים ולקדם ביצועים בארגון זכו למוניטין הקשוח מכולם – התחקיר במדינת ישראל מאז ומעולם נתפס ישירות כקשור לאשמה ונטילת אחריות, גם בתקופות מלחמה וגם ביניהן. בפועל, זה הוא כלי נהדר ללמידה ארגונית שמאפשר לארגון לשפר את עשייתו ולהימנע מכשלים חוזרים. המקטרגים תמיד יוכלו לתת דוגמאות שאנו כבני אדם לא לומדים מטעויות העבר. מסתבר שהדבר נכון באופן חלקי. ארגונים שמאמצים תרבות תחקיר אמיתית לא חוששים מאחריות אבל גם מספיק נחושים לקחת את תוצאות התחקיר ולהפוך אותן לתהליכי עבודה קשיחים, כאלה שימנעו את הכשל הבא לא בזכות יוזמה או אחריותיות של מנהל זה או אחר, אלא בזכות הטמעת הזכרון הארגוני בDNA הארגוני. זה דורש עבודה מסוג אחר, על בסיס קבוע וכחלק מהטמעת תרבות ארגונית
בעידן של מרדף אחרי טאלנטים מתחיל ליפול האסימון שצריך להתמקד בעובדים החדשים ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם לצמוח בתוך הארגון. על מנת לבחור את ה'גוניור' שיש לו פוטנציאל גבוה להפוך לטאלנט, לא צריך יכולות שיבוט אלא יכולת להשתמש בידע הסמוי של הטאלנטים ככלי לאבחון פונטציאל לביצועי מומחה
במאמר הזה מודגמת שיטה ייחודית לחילוץ ידע סמוי מאינטראקציות בינאישיות. כאן טמון המפתח להמשגת תהליכים מורכבים במיוחד שעד כה תוארו במונחים של אמנות ,כמו למשל תהליכי טיפול פסיכולוגי, ניהול, הדרכה, משא ומתן , מכירות ועוד.
המודל הזה הינו פרי תוצר של עבודת הדוקטורט שלי על ידע סמוי. בקישור כאן תוכלו להגיע ישירות למאמר שפרסמתי בכתב העת The Learning Organization ובו אני מסביר את התפישה שלי לגבי ידע סמוי ומציע מודל מתקדם לסיווג וחשיפה של רבדי ידע סמוי אשר מסביר את המחלוקות הקיימות סביב המונח ודרכים יצירתיות לחילוץ ידע סמוי ולאחר מכן לסווגו באמצעות המודל.
אחת היכולות המרשימות אותה ניתן לזהות בקרב מומחים הינה יכולת הניבוי שלהם. מלקולם גלדוול הציג דוגמא כזו בספרו 'ממבט ראשון' על מעבדת האהבה של אותו איש מחקר שהצליח לנבא על בסיס אינטראקציה ראשונית של בני זוג מה הסיכוי שיישארו ביחד לאורך זמן.
איזו תקופה מאתגרת יש לנו, מדהים לראות כיצד העולם מתהפך ממש מול עינינו. פעם אמרו לנו שצריך ללמוד, לרכוש מקצוע ולמצוא מקום עבודה טוב. כיום, העולם כל כך דינמי שתוקף התוכן של מקצוע פג לאחר לא יותר מ5 שנים.
אולי יעניין אתכם גם...