“בעולם העבודה העתידי בו מרבית התהליכים יעברו אוטומציה, עובדים יעסקו רוב הזמן בייצור ידע סמוי ” (Heather McGowan).
“מרבית הידע הסטנדרטי יעבור תהליכי אוטומציה ועובדים בארגונים יעסקו רוב הזמן בהצפת בעיות שטרם זוהו וזיהוי הזדמנויות חדשות כדי ליצור יתרון תחרותי” ( Jhon Hagel)
ידע סמוי הינו מונח שנטבע לראשונה על ידי מייקל פולאני באמירתו המפורסמת : “WE KNOW MORE THAN WE CAN TELL” הוא התכוון לכך שיש לנו ידע אותו אנו מתקשים לבטא, בעיקר ידע העוסק בפעולה כיצד לעשות דבר מה. ניסיתם למשל לחקות את המתכון של סבתא? או ללמוד מתיאור של חבר.
כיצד לרכב על אופניים במורד כביש פתלתל? סביר להניח שלא נחלתם הצלחה. הסיבה לכך היא המיקוד שלנו בפעולה שלא מאפשר לנו להתמקד במודעויות צדדיות המופעלות כל הזמן. ידע סמוי הינו אישי, מבוסס על ניסיון, תהליכי (עוסק ב’איך’ לעשות) וקשה מאוד לביטוי. מומחים בארגון מחזיקים ברשותם ידע סמוי איכותי במיוחד וזה למעשה מה שמבחין ביניהם לבין חבריהם שלא הגיעו לאותה רמת ביצוע.
בניגוד לכך, הידע הגלוי, אותו הארגון בדרך כלל מלמד בהכשרותיו הינו יותר גנרי באופיו, מכוון למכנה המשותף סביבו יש הסכמה ופחות נוגע בהקשר ספציפי זה או אחר. פעם חשבנו שאי אפשר ללמד אנשים בתחילת דרכם ידע כל כך מורכב המאפיין את חשיבת המומחים. בפועל, הדבר אפשרי ולמעשה מאיץ את הבשלת העובדים. יש לנו כבני אדם יכולת להכיל גירויים שונים באופיים וכך גם אדם שנמצא בתהליך למידה ראשוני יכול לפתח חשיבה מורכבת יותר כתוצאה מחשיפה לידע של המומחים. ידע זה אף מאפשר לנו לשפר את הביצועים של עובדים ותיקים.
תארו לכם עולם אחר בו לארגון יש יכולת לחלץ את הידע הסמוי, לפרמל אותו וללמד אותו כחלק מההכשרות של עובדים חדשים. תארו לכם כמה זמן ניתן לחסוך בתהליכי הכשרה על ידי ‘הזרקה’ של ידע סמוי, איחוד קוהרנטי של הידע הגלוי עם הידע הסמוי של המומחים. כל אלה אפשריים בתהליך מתודי וסדור. התרשים המצורף כאן יעזור לכם להבין את התהליך :
מוזמנים לקרוא פרסומים שלי בנושא בבלוג
