כיצד ניתן לרתום את כלי התחקיר ללמידה ארגונית – ערכו של התחקיר ללמידה ארגונית מוכר שנים רבות, אך האתגר של לכידת הידע והיתוכו לארגון מוכרים פחות. הסדנא מיועדת למנהלים בארגון אשר אמונים על ביצוע התחקיר וכן למנהלי ידע ותעסוק לא רק במתודולוגית התחקיר אלא גם כיצד ניתן להשתמש בתחקיר ללכידת ידע. כמו כן נלמד כיצד ללכוד תובנות, לסמן טעויות נפוצות ואף לבצע תהליך קציר ידע, כזה שיאפשר לנו כל העת לעדכן את השכל הארגוני. בנוסף, נלמד כיצד למנף את לכידת הידע לצרכי למידה.
אולי יעניין אתכם גם...
כל אחד היה רוצה להשאיר חותם ומי שהארגון היה עבורו בית רוצה גם להשאיר מורשת – להיפרד ולהשאיר לחברים
‘תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר’ – על מנת לקדם את ניהול הידע בארגון, יש להתאים את העקרונות והתהליכים המתוכננים לתרבות הארגונית
SHARE POINT, LMS,LXP, מערכות מערכות, למה זה כל כך כואב ? למה זה קשה ? למה זה מתחיל בהתלהבות ונגמר בתרחיש הפחד הידוע מ’פיל לבן’ ? זו לא הטכנולוגיה. זו הפסיכולוגיה. תנו לי לעזור בפיצוח הגורם האנושי והתאמת הציפיות, השאיפות והתסכולים לשלל האפיונים הרלוונטים למערכות בתחומי ניהול ידע, למידה ומשאבי אנוש
כתבות בנושא זה
במאמר הזה מודגמת שיטה ייחודית לחילוץ ידע סמוי מאינטראקציות בינאישיות. כאן טמון המפתח להמשגת תהליכים מורכבים במיוחד שעד כה תוארו במונחים של אמנות ,כמו למשל תהליכי טיפול פסיכולוגי, ניהול, הדרכה, משא ומתן , מכירות ועוד.
המודל הזה הינו פרי תוצר של עבודת הדוקטורט שלי על ידע סמוי. בקישור כאן תוכלו להגיע ישירות למאמר שפרסמתי בכתב העת The Learning Organization ובו אני מסביר את התפישה שלי לגבי ידע סמוי ומציע מודל מתקדם לסיווג וחשיפה של רבדי ידע סמוי אשר מסביר את המחלוקות הקיימות סביב המונח ודרכים יצירתיות לחילוץ ידע סמוי ולאחר מכן לסווגו באמצעות המודל.
אחת היכולות המרשימות אותה ניתן לזהות בקרב מומחים הינה יכולת הניבוי שלהם. מלקולם גלדוול הציג דוגמא כזו בספרו ‘ממבט ראשון’ על מעבדת האהבה של אותו איש מחקר שהצליח לנבא על בסיס אינטראקציה ראשונית של בני זוג מה הסיכוי שיישארו ביחד לאורך זמן.