הכשרות בתחום החניכה

עובדים חדשים מגיעים לארגון וככל שהתפקיד שמצפה להם הינו מורכב יותר, כך יש יותר צורך בתהליכי חניכה. החונך, בדרך כלל נבחר על סמך תפקידו ולא זוכה להכשרה המתאימה. להיות חונך, משמעו להיות אחראי על הסתגלות העובד לארגון. החונך הינו נקודת המגע האנושית המשמעותית ביותר לעובד החדש ולכן רובצת עליו אחריות כבדה.
אפיון והתאמת כלים טכנולוגיים לתמיכה בלמידה

עולם הלמידה הינו אחד התחומים העשירים ביותר בטכנולוגיות ואלה מתחדשות חדשות לבקרים. ניתן למצוא כלים רבים לייצור תוכן, למשחוק, לניהול למידה, ללמידה סינכרונית, ללמידה בווידאו בסביבת ענן או בהתקנה מקומית.
יישום פרויקט למידה בשטח

מודל 70:20:10 זכה להדהוד משמעותי על ידי מומחה הלמידה צארלס ג’נינגס. המודל נולד ממחקרים על מנהלים שהצהירו כי 10 אחוז הם למדו בכיתה, 20 אחוז מחבריהם, בעיקר המנהל הישיר שלהם ואילו כל השאר מעבודה קשה. המספרים אינם חשובים אלא עצם ההבנה כי למידה מתרחשת בסביבת בעבודה
אבחון ארגוני וגיבוש תפישה אסטרטגית לשילוב תהליכי למידה בארגון

פעמים רבות, ארגונים מתבצרים במודל מסורתי שאינו תואם את צרכי הלומד החדש. האבחון יאפשר להאיר פערים וצרכים ולהציע פתרונות ישימים. על מנת להימנע מבזבוז משאבים, האבחון יסתיים בהיגוי תפישה, רעיון מסדר שיאפשר להכווין את פעילות הלמידה בארגון.
כלים ללמידה ממומחים ושילובם בשגרות הניהוליות

כלים אלה נועדו לשפר את היכולת הארגונית ללמוד ממומחים. לאחר שנגיע למודל מושגי המבהיר את עבודת המומחים, נוכל להתחיל ולאמן עובדים לשיפור הביצוע שלהם.
הזרקת ידע סמוי – שילוב ידע של מומחים בהכשרה הפורמלית של אנשי הארגון

ידע סמוי הינו מונח שנטבע לראשונה על ידי מייקל פולאני באמירתו המפורסמת : "WE KNOW MORE THAN WE CAN TELL" הוא התכוון לכך שיש לנו ידע אותו אנו מתקשים לבטא, בעיקר ידע העוסק בפעולה כיצד לעשות דבר מה. ניסיתם למשל לחקות את המתכון של סבתא? או ללמוד מתיאור של חבר.
אפיון מערכות לתמיכה בניהול ידע

לרתום את יכולות הטכנולוגיה על מנת לתמוך בתהליכי ניהול ידע – הקושי הכי גדול באפיון מערכות אלה הינו לזהות את פערי ניהול הידע בארגון ולמצוא דרך לביטוי תהליכי ניהול הידע באופן שמותאם לארגון ומאפשר התאמה אישית לכל יחידה ארגונית. רק לאחר תהליך מתודולוגי ניתן לגשת לתהליך היישום הטכני
ניהול ידע

אנחנו חיים בעידן של התפוצצות מידע, הצפה ועודף גירויים. בעוד שארגונים מקדשים את
המידע ומתמקדים בעיקר ב'מה', קיים פער בכל הקשור לידע 'איך' לעשות את הדברים. למעשה,
הידע הכי חשוב של הארגון נמצא בראשם של העובדים.