למידה בשטח – זה הכל ענין של שיתוף ושותפות

איזו תקופה מדהימה לעולם הלמידה הארגונית. ההאצה הטכנולוגית, התנודתיות, הקורונה, הגלובליות, כולם ביחד דוחפים קדימה ויוצרים לחץ להכשיר מהר יותר, מדויק יותר, להתמודד עם הצורך בכישורים שלא תמיד קיימים ועם גיוס כח אדם איכותי ורשימת האתגרים הולכת וגדלה. אחת התובנות היפות מהתקופה הזו היא מה שכבר דובר עליו לא מעט אבל יושם הרבה פחות –  הצורך לייצר תרבות של ארגון לומד, להנחיל וליישם תהליכי למידה בשטח. צארלס גנינגס יכול לשבת ולהתמוגג. המודל אותו הוא מדברר חדשות לבקרים היה רק יריית פתיחה.

אתגר השכנוע

היציאה מהאזור הנוח והמאורגן אל סביבת העבודה כרוכה בלא מעט אתגרים ובראש וראשונה, איך משכנעים מנהלים/ות לאפשר לעובדים ללמוד בסביבת העבודה ואיך יוצרים למידה אפקטיבית בשטח ? כזו שתיתן ערך אמיתי לשיפור הביצועים וגם להתפתחות העובדים.

פעם מישהו אמר לי שהדרכה ולמידה בארגונים הם כמו 'למבורגיני בחניה' , לא מצליחים להוציא אותה לסיבוב והיא נשארת נקיה ומצוחצחת בחניה של מחלקת הדרכה. אז זהו, שלא, אפשר וצריך לקחת אותה לסיבוב רציני בכל רחבי הארגון. זה דורש מאיתנו כמה דברים – להתגמש, להיות נכונים לויתורים ומצד שני לעסוק בכמה תחומים שבעבר לא הוגדרו כחלק מעולם הלמידה  – משא ומתן, אסטרטגיות השפעה ושיווק, גישור, תקשורת פנים ארגונית, חווית עובד ומחוברות ארגונית והרשימה עוד ארוכה.

המפתח – לשחרר

בעיני המפתח הוא קודם כל לשחרר – להבין שלא צריך למרכז את השליטה במתודולוגיות, בטכנולוגיות, בשיטה והתהליך אלא לבזר , לשתף וליצור לנו שותפים בשטח, כאלה שייקחו את היכולות ויעיפו אותן קדימה.  לשם כך צריך ליצור שפה משותפת, כזו שתדבר אל כולם, תאפשר לכולם להתחבר וליצור.  אפשר ללמד גם אנשים שזה לא המקצוע שלהם כיצד לאתר פערי למידה, כיצד ליצור יחידות לימוד (כן, הן תהיינה פחות מדוייקות אבל רבות ומגוונות ויגעו בכל הפערים שאינם גנריים) ואיך להשתמש בכלים דיגיטליים ליצירת תוכן (האוריינות הדיגיטלית של הדורות הצעירים היא פשוט מתנה שצריך לנתב נכון).

שותפיות וכלים מעולמות אחרים

כבר צוין יותר מפעם אחת הצורך ליצור שותפויות ולהשתמש בכלים אחרים שקיימים בארגונים, כאלה המצויים בשיווק, בגופי תקשורת פנים ארגונית וזו אכן דרך טובה לדברר ולקדם תהליכים ולהשפיע על עמדות מנהלים. גם לנו במחלקות הדרכה יש לא מעט כלים שיכולים לעזור, למשל הסקר.  שאלות נכונות יניבו תשובות של עובדים שאף מנהל לא יכול להישאר אדיש אליהן. כאשר מגיעים לישיבת הנהלה כבר מצוידים בסקר, האוזניים מתחילות להיפתח.

הדדיות – העוצמה של שימוש במחוות

הצעת תכנית גמישה וברורה תזכה ליותר נכונות, בעיקר אם היא תלווה גם ב'מחוות', לא רק מבקשים שתעשו אלא גם נותנים כלים טכנולוגים, הכשרות רלוונטיות לאנשים מתאימים ואפילו מסייעים באבחון ראשוני, כזה שילמד אותם/ן איך לעשות את זה בהמשך לבדם/ן. ממליץ לכם/ן לקרוא לזה בשם ממותג – 'חבילת הפלטינום', השיווק כאן עוזר לא מעט. עשיתם/ן תהליך מוצלח ? תיעזרו בתקשורת הפנים ארגונית, זה יאפשר הדהוד של מה שעשיתם/ן ויציף לכם/ן את השותף הבא בארגון, אותו מנהל בכיר שירצה לעשות משהו דומה.

איתור הסנסורים

לא תאמינו כמה 'סנסורים' מחכים לכם/ן בשטח וכמה חשוב להיעזר בהם/ן . הם /ן אותם עובדים מנוסים, בדרך כלל כבר נחשבים חלק מהעתודה הניהולית ולצידם מנהלים/ות אשר יש להם זיקה ואינטרס בשיפור תהליכי כח האדם, בדרך כלל גם אמונים על הכשרות או כל מיני תהליכים דומים בגוף בו הם עובדים בארגון. הם/ן יכוונו את הצורך , יבצעו תהליכי אבחון ויכולים לבנות את תכנית ההטמעה הטובה ביותר ליחידה הארגונית שלהם/ן.

יצירת שותפות עם מנהלים

ולהשלמת התמונה – דרג המנהלים – הכשרות נכונות אשר מחוברות לתהליך השינוי אותו אנו מציעים/ות יקדמו את היכולת שלהם להיעזר בכם/ן.

השותפות כאן היא קריטית ולא בכל מקום תמצאו שותף. עצה טובה שפעם קיבלתי היא להתחיל דווקא עם אלה שרוצים/ות ולא להתמקד באלה שיהיו בלאו הכי האחרונים לאמץ שינוי.  מספיק הצלחה אחת משמעותית והאש הזו תוצת.

חווית עובד וחווית משתמש – חוויה חוויה חוויה
ועוד דבר קטן, הטכנולוגיות, חנות הסוכריות הבלתי נגמרת הזו, תבחרו מה הכי מתאים לחברים/ות בשטח, עם מה אפשר ליצור במהירות תוצרי Quick& Dirty כאלה שיהיו סופר אפקטיבים אפילו אם הם מצמררים בעיניים של מומחה לפיתוח תוצרי למידה. חכו קצת, תנו להם/ן הדרכות, תנגישו הדרכות דיגיטליות מרחוק ועם הזמן תראו תוצאות מדהימות.  אם יש לכם/ן LMS ואפילו LXP , תדאגו שהנראות מתחרה לפחות עם האתר הכי יפה שיצא לכם/ן לראות (נטפליקס כבר שחוק..) ושתהיה לו יכולת להנגיש לא רק את 'מה שחייבים' כי העובדים שלנו הם קודם כל בני אדם. אמנם בארץ יש כמות מוגבלת של תכנים דיגיטליים בעברית (בהשוואה לענקיות לינדקאין , יודמי, קורסרה ושות') אבל בהחלט ניתן ליצור אוצרות דיגטלית מרשימה. זה לוקח זמן אבל התוצאה מרשימה.

ניהול הידע כשותף 

הדבר האחרון שאוסיף כאן שנוי במחלוקת. בעיני, עולם ניהול הידע ועולם הלמידה הארגונית שזורים זה בזו והם רוקדים יחדיו מזה עשרות שנים. הפיצול הינו מלאכותי וכרוך בהיסטוריה אבל הטכנולוגיה לאט לאט דוחפת את הדיציפלינות האלה אחת לידיים של השנייה. ומה היתרון ? השותפות הזו היא פשוט מתנה לעולם הלמידה. מנהלי ידע בדרך כלל כבר הקימו קהילות בתוך הארגונים, כאלה שעוסקות בהובלה וניהול הידע. תחשבו איזו עוצמה נוצרת אם ניתן לאותה הקהילה להוביל תהליכי למידה ? הם אותם אנשים שזקוקים לכלים לייצור תוכן דיגיטלי , מעורבים בתהליכים ויכולים להקפיץ את הטמעת תהליכי הלמידה בשטח יחסית בקלות. יתרה מכך, הידע החדש שנוצר בארגון יתורגם הרבה יותר מהר לתוצרי למידה וייצור את האימפקט מהר יותר.  זה דורש שותפות לעיתים עם פונקציות שממוקמות בצד השני של הארגון אבל מסתבר לפי סקר עולמי שלפחות 40 אחוזים מהארגונים הגלובאלים כבר עשו את זה. תחשבו על זה.

 

ראה גם

כוחו של תחקיר – ללמוד מהעבר ולבנות עתיד מהיר יותר

כיצד להימנע ממלכודת 'לא היה לי זמן' – הכח הניהולי של תוכניות עבודה

שימור ידע "עוזבים" – מה תפסידו כשהוא /היא יעזוב /תעזוב ? כל התשובות בפודקסט רעב לידע בו התארחתי אצל אור דניאל

לחיות בראשו של מומחה – ידע גלוי, ידע סמוי, מידע ומה שביניהם

אדם ומכונה – חילוץ ידע סמוי מאנשים ש'מרגישים' מכונות

ניהול שינוי והטמעה – כיצד להימנע מכרוניקה שידועה מראש ?

יש לכם שאלה?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם.

אהבתם? שתפו!
אחד הכלים בעלי היכולת המשמעותית לשנות תהליכים ולקדם ביצועים בארגון זכו למוניטין הקשוח מכולם – התחקיר במדינת ישראל מאז ומעולם נתפס ישירות כקשור לאשמה ונטילת אחריות, גם בתקופות מלחמה וגם ביניהן. בפועל, זה הוא כלי נהדר ללמידה ארגונית שמאפשר לארגון לשפר את עשייתו ולהימנע מכשלים חוזרים. המקטרגים תמיד יוכלו לתת דוגמאות שאנו כבני אדם לא לומדים מטעויות העבר. מסתבר שהדבר נכון באופן חלקי. ארגונים שמאמצים תרבות תחקיר אמיתית לא חוששים מאחריות אבל גם מספיק נחושים לקחת את תוצאות התחקיר ולהפוך אותן לתהליכי עבודה קשיחים, כאלה שימנעו את הכשל הבא לא בזכות יוזמה או אחריותיות של מנהל זה או אחר, אלא בזכות הטמעת הזכרון הארגוני בDNA הארגוני. זה דורש עבודה מסוג אחר, על בסיס קבוע וכחלק מהטמעת תרבות ארגונית
כוחו של התכנון בשלב ההיערכות לשנת עבודה חדשה – הכח של המנהל להשפיע על המציאות
הפודקסט של אור דניאל 'רעב לידע' – מוזמנים/ות לשמוע שיחה שכולה עוסקת בניהול ידע, שימור ידע 'עוזבים', זיהוי מומחים ולמידה ממומחים
לחיות בראשו של מומחה – כמה קשה להם להסביר את עצמם, להצליח להאט את הקצב, להימנע מקיצורי מילים ומינוחים מקצועיים ולהעביר את המסר. תהליך החיבור למומחה וחילוץ הידע הסמוי נשען על מגוון מתדולוגיות לחילוץ ידע סמוי, המשגתו וחיבור למודל פעולה אשר לוקח בחשבון מידע רלוונטי עליו נשען המומחה בעת ביצוע וחיבור לידע הגלוי הארגוני
חילוץ ידע סמוי מתהליכי עבודה עם מכונות הינו תהליך מורכב עוד יותר. יש לנו לפתח תרחישים שכוללים עבודה עצמית של המומחה עם מכונה שמאפשרת לו לווסת ולשנות בה אלמנטים שונים. איך בכל זאת מתגברים על הפער בין יומן המכונה למה שעושים איתה בפועל ? איך מגיעים לנסיון העמוק הזה שנצבר במשך שנים ? לשם כך יש להשתמש בשיטות מתקדמות לחילוץ ידע סמוי, הבנייה של ידע ואינטגרציה עם מידע. על כך בפוסט שלפניכם
כיצד להצליח בניהול שינוי בארגון ? רתימת כלים מעולם הפסיכולוגיה ליצירת השפעה
בעידן של מרדף אחרי טאלנטים מתחיל ליפול האסימון שצריך להתמקד בעובדים החדשים ולהעניק להם את הכישורים שיאפשרו להם לצמוח בתוך הארגון. על מנת לבחור את ה'גוניור' שיש לו פוטנציאל גבוה להפוך לטאלנט, לא צריך יכולות שיבוט אלא יכולת להשתמש בידע הסמוי של הטאלנטים ככלי לאבחון פונטציאל לביצועי מומחה
כולם רצים אל הטכנולוגיה בשביל לגלות כמה חשובה המתודולוגיה – זה הכל עניין של פסיכולוגיה קל לנו לקנות משהו שניתן לראות, מכונית, מחשב, בטח טכנולוגיה ארגונית רחבת היקף, אבל הרבה יותר קשה לנו לתפוס את הערך של רעיון. במקרה של מערכות ארגוניות לניהול ידע, למידה ומשאבי אנוש, הסוגיה המתודולוגית הינה קריטית. ללא אבחון, גיבוש תפישה, הטכנולוגיה שתתקבל לעולם לא תספק את החזון שלנו
פעם מישהו אמר לי שהדרכה ולמידה בארגונים הם כמו 'למבורגיני בחניה' , לא מצליחים להוציא אותה לסיבוב והיא נשארת נקיה ומצוחצחת בחניה של מחלקת הדרכה. אז זהו, שלא, אפשר וצריך לקחת אותה לסיבוב רציני בכל רחבי הארגון. זה דורש מאיתנו כמה דברים – להתגמש, להיות נכונים לויתורים ומצד שני לעסוק בכמה תחומים שבעבר לא הוגדרו כחלק מעולם הלמידה  – משא ומתן, אסטרטגיות השפעה ושיווק, גישור, תקשורת פנים ארגונית, חווית עובד ומחוברות ארגונית והרשימה עוד ארוכה.
כולנו מכירים/ות את התופעה של Late blummers , אותם עובדים/ות נמרצים/ות שנכנסים/ות לארגון, עוברים/ות הכשרה ומוצבים/ות בתפקיד שלהם/ן או לחליפין עוברים/ות תהליך חניכה בסביבת העבודה ובכל זאת, לוקח להם/ן זמן, הרבה זמן עד שהם מצליחים/ות לייצר תפוקה דומה לזו של חבריהם/ן. אנחנו מקבלים/ות משובים גבוהים על ההכשרה, כולם מרוצים אבל בכל זאת, הכל הולך לאט וזה מאתגר במיוחד בתקופה בה עובדים/ות מגיעים/ות לקריירות קצרות יחסית. כאן אני רוצה להכיר לכם את המונח 'ידע סמוי' וכיצד ניתן לרתום אותו כדי להאיץ תהליכי למידה המבוססת על למידה ממומחים/יות , אותם/ן אלה שמבצעים/ות את העבודה הכי טוב. 
כולנו חווים בעולם הרשתי את המתנות של ענקיות הטכנולוגיה. נטפליקס ממזמן הפך מתחרה לחווית למידה בסביבה דיגיטלית וחווית ה'גוגל' היא שאיפה של כל ארגון. אבל קשה, באמת קשה, ל'היגמל' מהתיקיות
היום זה ברור, ארגונים מבינים, התנודות בשוק, הקורונה, עליית דורות המילניום, כל אלה הבהירו לארגונים כי עובדים מצפים לקבל אפשרות לביטוי עצמי, משמעות ויכולת להתפתח. המשמעות של למידה אינה רק לצורך שיפור ביצועים אלא גם ליצירת מחוברות ארגונית. סקרים חוזרים ונשנים מלמדים על הצורך של עובדים לקבל את האפשרות להתפתח במקום העבודה.
במאמר הזה מודגמת שיטה ייחודית לחילוץ ידע סמוי מאינטראקציות בינאישיות. כאן טמון המפתח להמשגת תהליכים מורכבים במיוחד שעד כה תוארו במונחים של אמנות ,כמו למשל תהליכי טיפול פסיכולוגי, ניהול, הדרכה, משא ומתן , מכירות ועוד.
המודל הזה הינו פרי תוצר של עבודת הדוקטורט שלי על ידע סמוי. בקישור כאן תוכלו להגיע ישירות למאמר שפרסמתי בכתב העת The Learning Organization ובו אני מסביר את התפישה שלי לגבי ידע סמוי ומציע מודל מתקדם לסיווג וחשיפה של רבדי ידע סמוי אשר מסביר את המחלוקות הקיימות סביב המונח ודרכים יצירתיות לחילוץ ידע סמוי ולאחר מכן לסווגו באמצעות המודל.
העולם שלנו עובר בקצב מהיר תהפוכות וכל מה שפעם היה כתוב על נייר הופך לפריט דיגיטלי וזה בתורו מתווסף לפריטים דומים ומקבל תיוג שמאפשר לחפש אותו ויכולות למידת מכונה מאפשרות ללמוד את התנהגות המשתמשים.
אחת התופעות המדהימות בכל ארגון היא השפה השונה של אנשי מערכות טכנולוגיה והקושי של מנהלים בארגון לדבר באותה שפה. איך מתגברים על הפער בין הדרישות הפשוטות לכאורה שמוצגות על ידי 'הלקוח' בתוך הארגון לבין גוף ה T.I שצריך לתת לו פתרון ? פעמים רבות השיח לא מתכנס לאותה שפה.
אחת היכולות המרשימות אותה ניתן לזהות בקרב מומחים הינה יכולת הניבוי שלהם. מלקולם גלדוול הציג דוגמא כזו בספרו 'ממבט ראשון' על מעבדת האהבה של אותו איש מחקר שהצליח לנבא על בסיס אינטראקציה ראשונית של בני זוג מה הסיכוי שיישארו ביחד לאורך זמן.
אולי יעניין אתכם גם...